יש רגעים שבהם מקבלים מכתב ממשרד הרישוי ונופל האסימון, המרב״ד לא אישר אתכם. ההרגשה? מבאסת, מתסכלת, ולפעמים גם ממש מעליבה. אחרי כל הבדיקות, השאלונים, השיחות והמאמצים, אתם מגלים שההמלצה היא שלילה או כשירות חלקית. זה בדיוק השלב שבו נכנסת לפעולה ועדת הערר, ופה כל צעד שאתם עושים קובע.
ועדת הערר היא הגוף שמוסמך לבחון מחדש את ההחלטה של המרב״ד. היא יושבת תחת משרד הבריאות, מורכבת מרופאים ואנשי מקצוע, ויכולה לשנות את הקביעה הקודמת, אם תציגו את הנתונים והמסמכים הנכונים, ואם תדעו איך להסביר את הסיפור שלכם נכון. זו לא עוד בדיקה אוטומטית, אלא הזדמנות אמיתית לשנות מסלול.
וזה בדיוק הרגע שבו עורך דין המכון הרפואי הופך מקריטי להכרחי. בלי ייצוג מתאים, הרבה נהגים מגיעים לוועדה בלי להבין את הזכויות שלהם, בלי לדעת מה חשוב להדגיש, ובלי לדעת איך מערערים כמו שצריך. לעומת זאת, עם ייצוג נכון, פתאום כל הסיכויים משתנים.
מה זה בכלל ועדת ערר?
ועדת ערר היא הגוף שמוסמך לבחון מחדש את ההחלטות של המרב"ד. כשנהג מקבל חוות דעת שלילית, כמו שלילה מוחלטת של רישיון, קביעה שהוא לא כשיר לנהיגה או דרישה לתנאים מגבילים, הוא רשאי לערער לוועדה בתוך 30 ימים מהיום שקיבל את ההחלטה. מדובר בוועדה רפואית שכוללת לרוב רופאים, פסיכיאטרים ולעיתים גם נוירולוגים, תלוי במקרה.
ועדת הערר לא מבצעת שוב את כל הבדיקות, היא עובדת בעיקר לפי המסמכים הקיימים, אך מאפשרת לכם להוסיף חוות דעת רפואית חדשה, לטעון טיעונים משפטיים ולהציג את המקרה מזווית אחרת. זה לא סתם עוד הליך טכני, זו ההזדמנות שלכם להפוך את הקערה על פיה ולהחזיר את הרישיון.
באיזה מקרים כדאי לערער?
אם קיבלתם החלטה לא הגיונית, למשל שנפסלתם בגלל "סיכון פסיכולוגי" למרות שאתם מאוזנים שנים, או שאמרו שאתם "לא כשירים" מבלי להסביר למה, יש לכם בסיס חזק לערער. גם אם מדובר בדרישה לא סבירה כמו בדיקות חוזרות כל כמה חודשים או הגבלות קשות, ועדת הערר יכולה להתערב ולהקל.
יש גם מקרים שבהם המלצה של המרב"ד ניתנה בלי לבדוק מסמכים עדכניים, או התבססה על מידע חסר. זה קורה לא מעט, במיוחד כשהנבדק הגיע לבד, בלי הכנה מקצועית. אם תוסיפו עכשיו חוות דעת עדכנית, תצהירו על השיפור או תקבלו חיזוק מגורם רפואי בכיר, יש סיכוי מצוין שהוועדה תתחשב בזה.
הידעת:
ועדת הערר לא חייבת להסתמך על חוות הדעת של המרב״ד, היא יכולה לשנות את ההחלטה לחלוטין, גם אם מדובר בפסילה מלאה. כל מה שצריך זה ערעור חכם, מסמכים חזקים ועורך דין המכון הרפואי שמכיר את השטח ויודע איך לדבר בשפה של הוועדה.
איך עורך דין מכין אתכם לערר?
עורך דין המכון הרפואי הוא זה שבונה את הערעור שלב אחר שלב: קודם כל הוא בודק את ההחלטה שקיבלתם, מזהה אם יש בה חוסר סבירות, ניסוח מעורפל או טעות רפואית. אחר כך הוא מגבש איתכם קו פעולה, האם להביא מסמך חדש? חוות דעת חיצונית? האם להדגיש את השיפור במצב? ואיך לנסח את הדברים מול חברי הוועדה?
הוא גם מכין אתכם ליום עצמו, מסביר מי יהיה שם, מה ישאלו אתכם, איך כדאי לענות, ואיפה עדיף לשתוק. לפעמים עצם זה שיש עו״ד שיודע לדבר בשפה של הרופאים, כבר משנה את כל הגישה. הוועדה מבינה שיש כאן מישהו רציני שמייצג אתכם, וזה משפיע.
מה הסיכוי שוועדת הערר תקבל את הערעור?
לפי נתונים לא רשמיים, בערך 40 – 60 אחוז מהערעורים מצליחים, כשהם מוגשים נכון, עם ייצוג מקצועי, מסמכים מסודרים והסבר משכנע. לעומת זאת, נהגים שמגיעים לבד, בלי הכנה ובלי מסמכים תומכים, נכשלים ברוב המקרים, גם אם הצדק איתם.
העניין הוא לא רק אם יש לכם קייס, אלא איך אתם מציגים אותו. פה בדיוק בא לידי ביטוי הניסיון של עורך דין שמתמחה בעררים מול המרב״ד. הוא יודע מה חשוב להדגיש, איזה נימוקים עובדים, ומה הוועדה כבר שמעה 100 פעם, ושלא כדאי לחזור עליו שוב.
